מוסדות תכנון ברמה הארצית
דלג לתוכן ראשי
 
מוסדות תכנון ברמה הארצית 

מוסדות תכנון ברמה הארצית

המערכת ההיררכית של מוסדות התכנון בארץ משקפת, כיום, את התפיסה הממלכתית הרווחת בארץ, דהיינו; דגש רב על האינטרס הכל -ארצי, תוך התחשבות והיזון הדדי בין הרמות השונות של התכנון.

חוק
התכנון והבנייה קבע מערכת היררכית של גורמי תכנון ברמה ארצית, מחוזית ומקומית, את זיקת הגומלין ביניהם ואת נהלי העבודה שלהם:


 המועצה הארצית פועלת מכוחו של סעיף 2 לחוק התכנון והבניה (התשכ"ה – 1965).
 תפקידיה העיקריים של המועצה הארצית הינם לייעץ לממשלה ולשר בכל הנוגע   לביצוע חוק זה, לרבות ענייני חקיקה (תקנות התכנון והבניה ושינויים במרחבי תכנון); התווית  מדיניות התכנון ברמה הארצית והמחוזית; ייזום, ליווי והמלצה לאישור (בפני הממשלה) של תכניות מתאר ארציות; קידום ואישור של תכניות מתאר מחוזיות; וכן דיון וקבלת החלטות בנושאים עקרוניים.

                                                                                                                           להרחבה...

למידע נוסף


 
הועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (ות"ל) הינה מוסד תכנון ארצי בכיר לעניין תשתיות לאומיות הפועל לצד המועצה הארצית לתכנון ולבניה החל משנת 2002 מתוקף  תיקון מס' 60  לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965.

 

 התכניות המונחות על שולחן הוועדה הן תכניות מתאר ארציות עם הוראות של תכנית מפורטת שהורכזו¹ כתשתיות לאומיות².

הוועדה מקדמת תכניות לתשתית לאומיות עפ"י ההליכים הקבועים בחוק וממליצה לממשלה לאשרן. לוועדה מסלול מואץ לקידום תכניות וסמכות לתת היתרי בניה מכח תכניותיה.

תחת הוועדה פועלות שתי וועדות משנה: ועדת משנה להערות הועדות המחוזיות והשגות הציבור וועדת משנה לאישור מסמכים לפני ביצוע.

הועדה פועלת בעזרת צוות מקצועי רב תחומי החולש על ההיבטים השונים בתחומי התכנון והבניה השונים לרבות תכנון פיסי, אדריכלות, סביבה, הנדסה.

קידום פרויקטים בות"ל מאופיין בשיתוף והתייעצות עם גופים/מוסדות/רשויות ובעלי עניין אחרים. הדבר נעשה בין היתר במסגרת דיון "קונגרס" - שלב המובנה בנוהל עבודת הוועדה ומתקיים בראשיתו של כל הליך לקידום תוכנית.

________________________

¹ הוכרזו – על פי חוק התכנון והבניה, טרם הגשת תכנית לטיפול הועדה חייבים ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים להכריז על התוכנית שהיא אכן פרויקט תשתית "בעל חשיבות לאומית".
²
תשתית לאומית – על פי חוק התכנון והבניה כל אחד מסוגי התשתיות הבאות יכול להיחשב כפרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית : מתקני תשתית, נמל תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מתקני תקשורת, תחנת כוח, מתקן אחסון גז ודלק, דרך, מתקני גז ומתקני גט"ן כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב ב-2002 ואתרי כרייה וחציבה.


למידע נוסף

הועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחוף) הוקמה מתוקף חוק שמירת הסביבה החופית התשס"ד-2004. הועדה מופקדת על שמירה ואיזון בין שיקולי התכנון לבין הערך של השמירה על הסביבה החופית וזאת בהתאם לעקרונות, לתנאים ולסייגים שנקבעו בחוק.

למידע נוסף

הועדה הוקמה במסגרת התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה.
הועדה מונה חמישה עשר חברים ותפקידה בחוק הוא לדון בתוכניות המוגשות לה, על מנת לבחון האם התוכנית עומדת בקריטריונים תכנוניים, שמטרתם שמירה על הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים.

למידע נוסף

ביום ג' באב התשע"א (3.8.2011), אושר בכנסת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת השעה) התשע"א- 2011, החוק פורסם ברשומות ביום 11.8.2011 (להלן: "חוק הוד"לים").

למידע נוסף
נושאיםאיחוד רשויותאנרגיהארנונהתכנית מתאר ארצית נוסח מאוחדאשראי לרשויות מקומיותאתרי רחצהחקיקה בתחום עבירות בניהבחירות במועצות האזוריותבחירות ברשויות המקומיותבחירות לכנסתביקורת בשלטון המקומיהדרכה ופיתוח ארגוני בשלטון המקומי / מערכת המפעמיםהריסות,קנסות ומאסריםהרפורמה בתהליכי התכנון ורישוי הבניההתחדשות עירוניתהדרכות בנושא בחירותועדות בנושאים מוניציפלייםועדת יישוביםחוקי עזרחיוב אישיחיזוק מבנים מפני רעידות אדמהחרום וביטחוןחשיבות הדיווח על בניה לא חוקיתכוח אדם ושכר ברשויותמוסדות תכנון ברמה הארציתיחידת התפעולמוסדות התכנון ברמה המחוזיתמחקר מוניציפלימידע גיאוגרפימימון בחירותמענקי משרד הפניםמערכת מקוונת להגשת תוכניות - מבא"תמפת השלטון המקומימבא"ת - מערכת מקוונת להגשת תוכניותניגוד עניניםסביבה חופיתסמכויות המפקח על הבניהעדות דתיותעשייה במקרקעיןפינוי, סעד, חללים (פס"ח)פנקס הבוחריםקרקע ומיםרישוי והיתר בניהרישוי מפעלים בטחונייםרישוי עסקיםשטחים פתוחיםשימור מבנים ואתריםתאגידים עירונייםתחבורהתכנון כולל משולב (תמ"א 35)תכניות מתאר מקומיותתכניות להאצת בניה למגוריםתוכנית הבראה לרשויות המקומיותתקציב בלתי רגילתקציב רגילתשתיות תקשורת