כחלק מתפיסה חברתית - כלכלית, המבקשת לצמצם פערים בין מגזרים באוכלוסייה, וכמענה ל"כשל שוק" שהולך ומחריף בשוק הדיור, מקדם משרד הפנים מדיניות של דיור בהישג יד. בעיקרה, נועדה מדיניות זו להבטיח אספקת דיור נאות בסביבת מגורים הולמת במחיר סביר, וזאת למגוון אוכלוסיות, ובכך לתת  מענה בנושא הדיור לצרכים שונים וליכולות שונות של אוכלוסיות מגוונות.

המדיניות המתגבשת נשענת על הוראה שהוגדרה בנושא בתמ"א 35 ונתמכת גם במחקר שיזם המשרד עם הטכניון, בראשות פרופ' רחל אלתרמן ובשיתוף ד"ר אמילי סילברמן וד"ר חיים פיאלקוב, הכולל גם סקירה בינלאומית לנושא דיור בהישג יד.

הבנייה לגובה המתפשטת והולכת בערים רבות בעולם, תוך שינוי דרמטי של תבנית הנוף העירוני, צוברת תאוצה גם בארץ. במרכזי הערים כמו גם בשוליהן, מתוכננים ונבנים מבנים רבים בני עשרות קומות המשנים לגמרי את קנה המידה לו הורגלנו עד כה. גם מבני מגורים גבוהים, בין בפרברי הערים הגדולות או אף בערים קטנות אינם עוד יוצאי דובן כבעבר. במקביל לתופעה זו, אשר כמדומה רק את ניצניה אנו רואים כיום, מושגי העבר לגבי גובה הבנייה והתבנית העירונית אך הם משתנים והולכים.

הוועדה הוקמה על רקע הצורך לקדם פעילות משותפת של משרדי הממשלה במטרה לפתח ולשקם את מרכזי הערים ולסייע לעסקים הקטנים.

בתפקיד יו"ר הוועדה כיהן ד"ר שוקי אמרני ובה היו חברים נציגים של משרד הפנים, משרד האוצר, משרד התמ"ת, משרד התיירות, משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי.

דוח הוועדה שהוגש בשנת 2007 ואומץ ע"י הנהלת משרד הפנים, כולל המלצות ברמה המקומית והארצית לקידום פיתוח ושיקום מרכזי הערים כמוקדים של תרבות, פנאי ובילוי. הדוח מדגיש את חשיבות הטיפול בנושא כפרויקט לאומי לאור ההשלכות השליליות הנובעות מהמצב השורר בחלק ניכר ממרכזי הערים בישראל. בבסיס ההמלצות קיימת גישה חדשנית שמבקשת לראות את מרכזי הערים כמעין "קניון פתוח", בו קיים שיתוף פעולה כלכלי, חברתי ותיירותי בין בעלי העסקים, הרשות המקומית, משרדי הממשלה והתושבים. בתחום הניהול הכספי הוועדה ממליצה על איגום משאבים לשיפור יכולת מימוש הרעיון.