 ארנונה היא מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על ידי הרשות המקומית ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות.
בהתאם לחוק, משרד הפנים איננו אחראי על גביית מיסי ארנונה. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס.
הרשות המקומית רשאית לתת הנחה במיסי ארנונה בהתאם להוראות הדין, ביניהן: מבחן הכנסה, נכות ומעמד של אזרח ותיק, בנוסף לרשות המקומית הסמכות לפרישת תשלומים או מחיקת חובות ארנונה.
רשות מקומית המעוניינת להעלות את תעריפי הארנונה נדרשת לקבל את אישור שרי הפנים והאוצר לשינוי צו המיסים.
|
|
|
|
מהי ארנונה?
|
|
הארנונה היא מס המוטל על ידי הרשות המקומית על המחזיק למעשה בנכס, (בעל הנכס או השוכר בנכס) ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות
סוגי הנכסים עליהם מוטלת הארנונה הם בנין, אדמה חקלאית, וקרקע תפוסה, (כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות) הנמצאים בתחום שיפוט הרשות המקומית. ארנונה אינה מוטלת על "אדמת בנין" אלא בתחומי יהודה ושומרון.
החיוב הינו שנתי ומתייחס לתקופה שבין 1 בינואר ל 31 בדצמבר לאותה שנה.
תעריפי הארנונה נקבעים בצו הארנונה עליו מחליטה מועצת הרשות המקומית וממילא שונים מרשות לרשות. עם זאת יצוין כי בתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבעו סכומי מינימום ומקסימום החלים על כל הרשויות המקומיות ואין הן רשאיות לחרוג מסכומים אלו.
|
|
|
|
למידע נוסף
|
|
זכאות ועד מקומי להטלת ארנונה
|
|
ועד מקומי רשאי באישור המועצה האזורית להטיל ארנונה על נכסים הנמצאים בתחומו, הארנונה תחושב בהתאם לשטח הנכס במכפלת תעריף שקבע הועד המקומי בצו. (תעריף המצרפי הן של המועצה והן של הועד, לא יפחת מתעריף המינימום ולא יעלה על תעריף המרבי).
המלצת משרד הפנים לגבי סכום הארנונה המוטל על ידי ועד מקומי, שלגביו נדרש אשור שרי הפנים והאוצר, הוא כי תעריף הועד המקומי לנכס מסוג מגורים לא יעלה על 30% מתעריף המועצה האזורית. בנוסף, ההמלצה היא, כי לא תוטל ארנונה על ידי הועד המקומי על נכסים שאינם למגורים אלא על ידי המועצה האזורית בלבד. עם זאת יובהר כי אין בהמלצות אלה כדי לפסול את תעריפי הועדים הגובים כדין יותר מ - 30% מתעריף המועצה (הכוונה לאותם ועדים שהטילו בעבר כדין ארנונה זו) ואלה המטילים כדין ארנונה שלא למגורים.
|
|
|
|
|
|
אישור חריג להטלת ארנונה
|
|
מדי שנה נקבע בדין, בתקנות או בחוק שעור עדכון הארנונה לעומת השנה הקודמת.
רשות מקומית רשאית להגיש בקשה לאישור חריג דהיינו העלאה או הפחתה שלא על פי שעור העדכון שנקבע בדין, או שינוי סיווג הנכס. בקשה זו צריכה להתאשר על ידי שרי הפנים והאוצר (או מי שהוסמכו על ידם).
תאריכי קבלת ההחלטה בדבר ההעלאה החריגה במועצת הרשות והגשתה למשרד הפנים נקבעו בשנים האחרונות בחוקי ההסדרים למיניהם.
משרד הפנים מפרסם את נוהל הגשת הבקשה באתר המשרד.
לפני העברת הבקשה למשרד הפנים נדרשת הרשות המקומית להודיע לכל נישום באופן אישי בדבר כוונתה להגיש בקשה מעין זו.
העתק ההיתר החריג נמצא במשרדי העירייה. כמו כן מפורסמים ההיתרים החריגים החל משנת 2000 באתר המשרד.
|
|
|
|
למידע נוסף
|
|
כיצד ניתן לקבל פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור
|
|
סעיף 5(י ) לפקודת מיסי עירייה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938 קובע כי שר הפנים רשאי לפטור "מוסד מתנדב לשירות הציבור" מתשלום ארנונה. סמכות זו של שר הפנים הואצלה לממונים על המחוז.
על מנת לקבוע מיהו "מוסד מתנדב לשירות הציבור" גובשה רשימת קריטריונים בהם חייב לעמוד מוסד המבקש את הפטור.
על מנת לקבל פטור, על המוסד למלא טופס בקשה ולהגישה לרשות המקומית בה הוא פועל.
הרשות המקומית (ועדת התמיכות או בהעדרה ועדת ההנחות) תמליץ לממונה על המחוז, לאחר בחינת הבקשה ובהתאם לקריטריונים על מתן הפטור המבוקש או על דחית הבקשה .
הסמכות האם ליתן את הפטור היא של הממונה על המחוז בהסתמך על הקריטריונים והמלצת הרשות המקומית.
תוקף הפטור למשך 3 שנים – כאשר בשנה השנייה והשלישית יהיה על המוסד למסור תצהיר לפיו מטרותיו , תחומי פעילותו ופעילותו הכלכלית לא השתנו.
|
|
|
|
למידע נוסף
|
|
פניות לרשות המקומית בנושאי ארנונה
|
|
כל תושב המעוניין לפנות בשאלות בנושאי ארנונה רשאי לפנות לרשות המקומית לקבלת תשובה – ניתן לפנות לגזבר העירייה , למנהל הארנונה או לממונה על פניות הציבור ברשות המקומית. רק במקרים חריגים ולאחר קבלת תשובת הרשות ניתן לפנות בכתב לממונה על המחוז במשרד הפנים בצירוף תשובת הרשות.
|
|
|
|
|
|
הגשת השגה על חשבון הארנונה
|
|
הוראות בנושא זה נקבעו בחוק הרשויות המקומיות (עררים על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976.
כל נישום רשאי להגיש השגה על חשבון הארנונה שקיבל. את ההשגה יש להגיש תוך 90 יום מיום קבלת החשבון. השגה ניתן להגיש מהטעמים הבאים: א. שטח הנכס בפועל אינו תואם את השטח המחויב. ב. סוג הבניין אינו תואם את החלטת מועצת הרשות. ג. סוג האזור אינו תואם את החלטת מועצת הרשות. ד. השימוש הנעשה בנכס בפועל אינו תואם את השימוש המחויב. ה. האדם המחויב בארנונה אינו המחזיק בנכס.
על ההשגה מחויב מנהל הארנונה של הרשות המקומית להשיב בתוך 60 יום מיום קבלת ההשגה. (ועדת הערר יכולה להאריך את מתן התשובה ב - 30 יום נוספים) לא השיב מנהל הארנונה בפרק זמן זה, תחשב ההשגה כאילו התקבלה. אדם הרואה עצמו נפגע מתשובת מנהל הארנונה יכול תוך 30 יום לערער לועדת הערר שליד הרשות המקומית המורכבת מנציגי העירייה ואנשי ציבור. ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מינהלים. הגשת השגה אינה פוטרת מתשלום הארנונה.
|
|
|
|
|
|
מועדים לתשלום ארנונה
|
|
חיוב הארנונה הינו שנתי, ומתייחס לתקופה שבין 1 בינואר ל – 31 בדצמבר של אותה שנה.
ככלל, המועד לתשלום השנתי של הארנונה הינו ה – 1 בינואר של אותה שנה. על מנת להקל על תושבי הרשות המקומית, רשאיות הרשויות המקומיות לאפשר הסדרי תשלום שונים לתקופה שלא תעלה על שנה ממועד החיוב. (כגון תשלום דו חודשי, או תשלום על פי הוראת קבע לזכות הרשות המקומית). תשלום לפי הסדר כאמור , יחויב בהפרשי הצמדה בלבד.
תשלום ארנונה שלא שולם תוך שלושים יום מהמועד שנקבע לתשלומו ובכלל זה אי תשלום כאמור לפי הסדר תשלומים יחויב בתוספת תשלומי פיגורים.
|
|
|
|
|
|
צו המיסים
|
|
על כל רשות מקומית לאשר מדי שנה את צו המסים בהתאם להוראות הדין שנקבעו באותה שנה. צו המסים כאמור הינו בבחינת חקיקת משנה, וככזה יש לו תוקף משפטי מחייב. בצו המסים נקבעים סוגי הנכסים השונים והתעריפים בשקלים חדשים למטר רבוע שיחולו על כל אחד מנכסים אלו וכן רשאיות הרשות לקבוע אזורים שונים לחיוב בתחומה.
|
|
|
|
|
|
תעריפי מינימום ומקסימום לסווגים השונים
|
|
בתקנה 12 לתקנות ההסדרים במשק המדינה, נקבעו 12 סיווגים עיקרים לקביעת תעריפי ארנונה, ומהם נגזרים סיווגי המשנה (לדוגמא בתי קפה הוא תת סיווג של הסיווג משרדים שירותים ומסחר).
במועצה אזורית הארנונה מוטלת על ידי המועצה, אך רשאי הועד המקומי באישור המועצה להטיל ארנונה במקביל להטלת ארנונה על ידי המועצה.
הארנונה המוטלת על ידי המועצה האזורית בתוספת הארנונה המוטלת על ידי הועד המקומי תהיה גבוהה יותר מתעריף המינימום ונמוכה מהתעריפים המירבים
להלן טבלת התעריפים המעודכנת לשנת 2012 :
|
|
|
|
למידע נוסף
|
|
|
|
|
|