א-1

בעוד פרק 2 בדברי ההסבר הציג את העקרונות שבבסיס התכנית, להלן הסברים פרטניים לסעיפים בהוראות התכנית.

מטרות התכנית מפורטות בסעיף 2 של הוראות התכנית כמוצג בפרק הבא.

המטרות נגזרות מהוראת המועצה הארצית: קודם כל לאפשר כיסוי של שידור וקליטה בכל רחבי הארץ, תוך צמצום הפגיעה באיכות הסביבה והנוף, וליעל את תהליכי הרישוי. ראוי להדגיש כי חלק א' של התמ"א מתייחס לתקשורת אלחוטית כמפורט בסעיף 4 של התכנית - תחולת התכנית. שאר הסוגים של מתקני השידור ובכלל זה מתקני שידור לרדיו לטלוויזיה יכללו בחלקים הבאים של התמ"א.

האמצעים להשגת מטרות התכנית מפורטים בהמשך לסעיף 2 של הוראות התכנית, והם כוללים את הנושאים העיקריים בהם עוסקות הוראות התכנית. אמצעים אלה המפורטים בסעיף 2.1 מתייחסים קודם כל לנושא סיווג המתקנים וקביעת המתקנים הנכללים בתמ"א החלקית, נושאים הקשורים לקביעת טווחי בטיחות להגנה מפני השפעות קרינה לגורמי סיכון שונים, הנחיות נופיות, הנחיות למתן היתרי בניה מכוח הוראות תכנית זו וקביעת הוראות מעבר.

בסעיף 2.2 מוצג העקרון שאומץ בתמ"א כמאזן בין מתן כיסוי לשרות טוב לבין השיקולים הנופיים.

4.2 טווחי בטיחות מפני השפעות קרינה

4.2.1 מתקן שידור זעיר

היתר בניה, בהתאם לחוק התכנון והבניה, נדרש לשם הקמת כל מתקן שהוא, ללא קשר לממדיו הפיסיים. עם השלמת עבודת האיסוף והסיווג של מתקני התקשורת, התברר כי קיימים אלפי מתקני שידור זעירים, בעלי ממדים קטנים ואשר עוצמות הקרינה שלהם לא משמעותיות והן נמוכות באופן ניכר מרמות החשיפה המותרת על פי התקנים. (למשל, אנטנה של תחנת מוניות).

בהגדרת מסלולי הטיפול הוצע מלכתחילה לפטור הקמת מתקנים אלה מהיתר. מכיוון שהדבר לא ניתן ללא שינוי חקיקה, מציעה התמ"א לפשט מאד את תהליך הוצאת היתר הבניה. פרק ז' של הוראות התכנית קובע כי היתר בניה למתקן זעיר יהיה פטור מהגשת המסמכים הנדרשים להוכחת עמידה בטווחי בטיחות. (מכאן שפרקי התכנית העוסקים בתנאים להיתר בניה למתקן שידור קטן, עמידה במגבלות בטיחות, סוגי המסמכים הנדרשים, האישורים הדרושים וגודל אתר שידור, אינם חלים על מתקן שידור זעיר: פרקים ב', ג', ד' ה' ו- ו' למעט סעיף 34).

הוצאת היתר למתקן זעיר תהא כרוכה בהצגת אישור הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה כי סוג המתקן המבוקש אכן הנו כזה הנכלל בהגדרת "מתקן זעיר" שאין בהפעלתו השפעות קרינה מזיקות. כל שאר המסמכים הנדרשים הם בהתאם לחוק התכנון והבניה. מבקש ההיתר אינו נדרש להציג מפות ותרשימים של טווחי בטיחות להגנה מפני קרינה כפי שמתואר בהמשך לגבי שאר מתקני השידור - מתקני שידור קטנים.

4.2.2 שמירה על טווחי בטיחות

הגדרת טווחי הבטיחות ועמידה במגבלותיהם הנם הנושאים החשובים בהליך הוצאת היתר הבניה למתקן שידור קטן (שאינו זעיר). מבקש ההיתר יהא חייב להגיש לועדות התכנון מפות, תרשימים ומסמכים המוכיחים כי המתקן המיועד עומד בטווחי הבטיחות להגנה בפני קרינה אלקטרומגנטית.

פרק ג' להוראות התכנית מציג את התנאים לעמידה במגבלות הבטיחות כתנאי להיתר ופרק ד' מפרט את המסמכים הנדרשים (בנוסף למסמכים הנדרשים ע"ס חוק התכנון והבניה) כלהלן:

מפה מצבית - כנדרש בתקנות התכנון והבניה, כולל כל הפרטים הנדרשים בתקנה (סעיף 1.3 היתר בניה ודרישות בניה, תקנות התכנון והבניה, בקשה להיתר, תנאיו ואגרות, התש"ל - 1970, סעיף קטן 4 מפה מצבית). (ראה סעיף 15.1 להוראות התכנית).

כן נדרש מבט צד של מתקן השידור בו יצויינו הגבהים של התורן, האנטנות והמבנים הנלווים למתקן, וכן צילום של האתר המבוקש והסביבה הקרובה.

מפת ייעודי קרקע - יש להציג את המתקן על רקע של מפת ייעודי קרקע בטווח של 100 מ' מהמיקום המבוקש למתקן. במפה זו יש לציין ייעודי הקרקע בטווח זה ובנוסף את השימושים העלולים להיות מושפעים מחשיפה לקרינה. בנוסף להשפעות לבריאות הציבור. הכוונה היא למצבורי תחמושת, מוסדות בריאות, ותעשיה תהליכית, אשר בתהליך היצור שלה עלולים חומרים מסוכנים להידלק כתוצאה מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בטווחים מסוימים. נתוני ייעודי הקרקע המאפשרים את השימושים הנ"ל, אם קיימים בטווח המפה, יסופקו למבקש ההיתר על ידי הועדה המקומית.

הוראות התכנית דורשות לסמן על גבי מפת ייעודי הקרקע את טווחי הבטיחות לשימושים הנ"ל - סימון טווחי הבטיחות האנכיים והאופקיים כמודגם בנספחים א' ו-ב' לתכנית.

בסעיף 16 של ההוראות מוסבר כיצד להציג את טווחי הבטיחות: בכיוון האופקי על גבי מפת ייעודי הקרקע, ובכיוון האנכי במבט צד. התכנית קובעת סימון בצבעים שונים של טווחי הבטיחות לסיכונים השונים לשם אבחנה ביניהם.

תרשים סביבה - מיקום המתקן המבוקש יסומן על גבי תרשים סביבה. בתרשים הסביבה יסומנו מתקני השידור הקיימים ואשר מיועדים להקמה (שלגביהם כבר הוגשה בקשה להיתר אך טרם הוקמו בפועל) וזאת כדי שניתן יהיה לבדוק אם המתקן המבוקש עומד במרחקים המינימליים הנדרשים בין מתקן למתקן כנדרש בסעיף 22. המידע לגבי מתקנים בטווח הנדרש, יסופק למבקש ההיתר על ידי הועדה המקומית.

הנתונים לגבי טווחי הבטיחות למתקן המוגדר כ"מתקן בודד" יילקחו מטבלאות של טווחי הבטיחות המצורפות לתכנית כמסמכים מחייבים, והם מחויבים באישור הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה.

מתקן בודד לעניין התמ"א הוא כל מתקן אשר על התורן שלו אנטנה אחת בלבד. קיימים מצבים שעל אותו תורן ובאותו גובה מוצבות אנטנות זהות המשדרות באותן עוצמות קרינה והמכוונות לכיוונים שונים ויוצרות יחד גזרה של מעגל או מעגל שלם ללא חפיפה של גזרות. מתקן כזה יחשב כ"מתקן בודד" וניתן יהיה להשתמש בטבלת הטווחים על מנת לזהות את טווחי הבטיחות של המתקן.

מתקן המורכב מיותר מאנטנה אחת ואינו "מתקן בודד" יהא מחויב בחישוב ושרטוט טווחי בטיחות מיוחדים הנובעים מצרוף של השפעות הקרינה של כל האנטנות המוצבות עליו (כמפורט בסעיף 9).

חישוב טווחי הבטיחות של מתקנים מורכבים ובמקרים מיוחדים של מתקנים בודדים, ייעשה על ידי גורמים מוסמכים אשר הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה יאשר אותם.

בכל מקרה, בין אם המתקן מוגדר כ"מתקן בודד" ובין אם הוא מוגדר כ"מתקן מורכב", הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה הוא זה שיאשר בחתימתו על מפת טווחי הבטיחות את נכונות טווחי הבטיחות (ראה סעיף 17.1).

חתימה זו של הממונה אינה באה במקום האישור שבסמכותו לתת מתוקף פקודת הרוקחים ומהצורך להגיש לו את הנדרש על ידו לצורך מתן אישור זה שמכונה "היתר קרינה".

גובה האנטנה של מתקן שידור ייקבע כך שהצבת האנטנה על התורן על גג בנין, תאפשר גישה חופשית אל הגג ואל המתקנים האחרים הממוקמים עליו כגון דודי שמש. התכנית אינה מאפשרת נעילת גגות ומניעת נגישות כפתרון למניעת סיכוני קרינה. בסעיף 10 של התכנית מודגש נושא זה באופן הקובע כי אנטנה על גג בנין תותקן בגובה של 2 מ' מהקצה התחתון של עקום הקרינה האנכי. זאת על מנת לאפשר מעבר חופשי של אדם על הגג מבלי חשש לחשיפה לקרינה מעל התקן המותר. (איורים המבהירים נושא זה מצורפים לתכנית בנספחים).

באופן דומה נדרש כי גובה אנטנה המותקנת על הקרקע יהא ב - 5 מ' מעל טווח הבטיחות האנכי, כדי לאפשר מעבר בטוח של משאית.

מבקש ההיתר יהא חייב להוכיח באמצעות התרשימים הנדרשים (אופקיים ואנכיים) על גבי מפת ייעודי הקרקע ובמבטים מהצד כי בתחום עקומי הקרינה לסיכונים השונים (לבריאות הציבור, למכשור רפואי, לתחמושת ולתעשייה תהליכית), לא מצויים שימושים נשואי הסיכון. למשל, התכניות והמבטים השונים יציגו כי עקומי הקרינה לבריאות הציבור אינם חותכים מבני מגורים קיימים או ניתנים להקמה על פי תכניות מאושרות או מופקדות. מבנים אלה צריכים להיות מחוץ לטווחי הבטיחות לבריאות הציבור הן אנכית והן אופקית.

ראוי להדגיש כאן שוב כי טווחי הבטיחות להגנה בפני השפעות קרינה לבריאות הציבור מוגדרים כמרחק המזערי מאנטנת שידור בו רמת הקרינה נמוכה ממגבלות החשיפה על פי תקן (התקן שבו מחושבים טווחי הבטיחות המקובל כיום הוא תקן IRPA לחשיפת כלל הציבור). אם בעתיד המשרד לאיכות הסביבה יאמץ תקנים אחרים יהא צורך לעדכן את הטבלה בדרך המוגדרת בסעיף 40 של הוראות התכנית.

פרק ג' של הוראות התכנית עוסק בעמידה במגבלות הבטיחות כתנאי להיתר, מפרט את הגבהים והמרחקים הנדרשים מהאנטנות ביחס לעקומי הקרינה, ומגדיר מפורשות כי כל בנין או ייעוד קרקע בו עשויים להימצא בני אדם יהא מחוץ לטווחי בטיחות לבריאות הציבור, וכל יעוד אחר שהוא נשוא מגבלות בטיחות בטבלאות יהא מחוץ לטווחי הבטיחות שנקבעו לו בהן. פרק ד' מפרט את המסמכים, המפות והתרשימים הנדרשים להגשה כדי להוכיח עמידה במגבלות המפורטות בפרק ג'.

4.2.3 גורמים מאשרים

פרק ה' (סעיף 17) של התכנית מפרט את האישורים הדרושים כתנאי למתן היתר ואת הגורמים המאשרים את ההקמה של המתקן ומיקומו.

כאמור לעיל, הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה הוא זה שיאשר את טווחי הבטיחות לכל מתקן שהוא, בודד או מורכב.

אישורים נדרשים אחרים הם: נציג שר הביטחון בועדה המחוזית אשר יבדוק את סוג המיתקן המבוקש, מיקומו וגובהו. אפשרותו להשיב של נציג שר הביטחון מוגבלת ל - 30 ימים מיום קבלת הבקשה לעיונו. אם תשובתו לא התקבלה בפרק זמן זה, תחשב הבקשה למאושרת. על סירוב הבקשה או התניית תנאים ניתן יהיה לערור בפני הועדה למתקנים ביטחוניים. לנציג שר הביטחון יוגשו כל הבקשות למעט אלה המפורטים בסעיף 17.5 (אנטנות משתפלות, אנטנות עוקץ עד לגובה של 3.5 מ' מעל הגג ואנטנות שגובהן אינו עולה על 6 מ' מעל הגג). הקמת מתקני שידור הפטורים מאישור נציג שר הביטחון על פי סעיף זה, מחייבת דיווח לנציג שר הביטחון אחת לשלושה חדשים בתאריכים הנקובים בסעיף 17.5 ג'. אם יסתבר כי מתקן שידור שהוקם על פי סעיף זה גורם להפרעות למערכת הביטחון, מקבל ההיתר חייב יהיה לנקוט בכל ההליכים להפסקת ההפרעות על חשבונו, לרבות, אם יתבקש, להסיר את המיתקן.

בנוסף, לא ניתן יהיה לקבל היתר למתקני שידור, ללא אישור נציג שר הביטחון, במרחק של 100 מ' מגבול גדר של כל מתקן ביטחוני, בשטחים סגורים בצו סגירה (מכוח תקנות ההגנה, שעת חירום, 1945), ובשטח הקטן מ- 2 ק"מ מהגבולות היבשתיים של המדינה.

אישור נוסף נדרש מהממונה על מגבלות בניה במנהל התעופה האזרחית. גורם זה יבחן אם גובה התורן והאנטנות אינו עומד בסתירה למגבלות הבניה לגובה בשל גישה לנחיתה והמראה או בשל נתיבי טיסה נמוכים. גם תשובתו של הממונה על מגבלות בניה במנהל התעופה האזרחית מוגבלת בזמן כדוגמת המגבלה המוטלת על נציג שר הביטחון.

אישור מהנדס התברואה המחוזי מטעם משרד הבריאות נדרש רק אם המתקן המבוקש מיועד להקמה בתוך השטח המגודר של מתקני מים: בריכות, קידוחים ומגדלי מים).

4.2.4 יידוע הציבור

הקמת מתקן שידור על גג בנין מגורים תחייב יידוע הציבור על ידי פרסום הבקשה להקמתו במקרים הבאים: אם גובה התורן המבוקש עולה על 9 מ', אם הבקשה כוללת הקמת מבנה נלווה למשדרים על הגג באופן שהגובה הכולל עולה על הגובה המותר לבניה על פי התכניות החלות על המקום ו/או אם ההשלכה האופקית של טווח הבטיחות לאדם חודרת לנכס גובל.

פרסום דבר הבקשה לידיעת הציבור נדרש גם אם המתקן המבוקש מיועד להקמה בעומק שטח פתוח שלא בצד הדרך או שלא על/בצמוד למבנה/מתקן תשתית קיים. במקרה זה, בנוסף ליידוע הציבור, תשלח הועדה המקומית עותק של הבקשה להיתר לועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (הולקחש"פ). הולקחש"פ תוכל לחוות את דעתה על הבקשה תוך 15 יום בפני הועדה המקומית.

הפרסום ואופן שמיעת ההתנגדויות והדיון בהן יהיו כדוגמת ההליכים שנקבעו בסעיף 149 לחוק התכנון והבניה. ההפניה לסעיף זה בחוק נוגעת אך ורק לגבי ההליכים, אין בא כדי לקבוע שהבקשה להיתר היא בבחינת הקלה.

לעניין בקשה להקמת מתקן שידור קטן בשטחים פתוחים כמוגדר בסעיף 18.1 (3) רשאים להגיש התנגדות הגופים המוזכרים בסעיף 100 לחוק.

חוות דעת הולקחש"פ, אם תוגש, והתנגדויות, אם יוגשו, יידונו בפני הועדה המקומית בבואה לדון בבקשה להיתר. על החלטותיה של הועדה המקומית או של ועדת משנה שלה ניתן יהיה לערור בפני ועדת ערר.

4.3 הנחיות לאתרי שידור על הקרקע

4.3.1 הגדרת אזורים: עירוני, כפרי, פתוח

התכנית מבחינה בין שלושה אזורים: אזור בניה עירוני, אזור בניה כפרי ואזור פתוח כפי שפורט בסעיף 2.2 לדברי ההסבר.

הגדרת האזורים הבנויים כך שיכללו גם שטחים שאינם מיועדים לבניה הנמצאים במרחק של עד 100 מ' מהאזורים המיועדים לבניה נועדה להבטיח כי בשטחים הפתוחים הקטנים כמו גינות שעשועים ושטחי חניה המשובצים בשטח הבנוי לא יוקמו מתקני תקשורת על הקרקע (סעיף 19 בהוראות התכנית).

הקמת תרנים ומתקני שידור באזורים העירוניים הבנויים מותרת על גגות מבנים, אך אסורה כאמור על הקרקע. בהגדרת מגבלה זו יש משום ניסיון למנוע הצבת תרנים בחצרות בתים, במגרשי חניה ובלב גינות ציבוריות. לעומת זאת תותר הקמת תרנים על הקרקע בשטחים פתוחים גדולים במיוחד, כאלה שממדיהם מוגדרים על ידי מרחק של יותר מ- 100 מ' לכל צד של שטח בניה ולכן לא כלולים בהגדרת אזור בנוי וחלות עליהם הוראות לגבי אזורים פתוחים.

סעיף 7.3 מבהיר, למען הסר ספק, כי שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים גם אם מותרת בהם בניה כלשהי כמו למשל רפתות מחסנים וכד' על פי הוראות תכניות מקומיות ומפורטות, הרי לעניין התמ"א הם לא ייחשבו כשטחים שיועדו לבניה.

סעיף 6.2 מבהיר כי תכנית זו לא תוכל למנוע מתכנית אחרת (כדוגמת תמ"א 35 והתכניות שינבעו ממנה, או כל תכנית אחרת) לשנות את יעוד הקרקע, אם הוקם מיתקן שידור על פי הוראות תכנית זו. התאמת מתקן השידור ליעוד הקרקע החדש, בהתאם להוראות תכנית זו, תהא על חשבון בעל המתקן.

4.3.2 הגדרת אתר שידור ושטחו

אתר שידור על הקרקע מוגדר כשטח המיועד להצבת תורן אחד ולמבנים הנלווים שלו. באתר יכולים להיות מותקנים מספר מתקני שידור ובלבד שהם מותקנים על תורן אחד. בהגדרה זו ובהוראות נוספות של התכנית יש משום ניסיון לעודד שילוב מספר מתקני שידור באתר אחד כך שהאנטנות שלהם ישולבו על תורן אחד.

כדי שלא תהיה מגבלה טכנולוגית לריכוז כזה אין מגבלה בהוראות התכנית לגובה התורן.

סעיף 20 בהוראות מגדיר כי היתר בניה לאתר שידור יכלול תורן אחד בלבד. דיון באתר הכולל יותר מתורן אחד יחייב הכנת תכנית מפורטת, זאת מכיוון שהמסלול המהיר של היתר, מתוקף תכנית זו, מיועד למתקנים פשוטים בעלי טווחי השפעה קטנים וממדי בניה ושטח מצומצמים. בעוד אתר ובו מספר תרנים יצרוך שטח קרקע גדול יותר והשפעתיו הסביבתיות גדולות יותר.

הקמת אתר שידור על הקרקע תותר, אפוא, רק באזור בניה כפרית ובשטחים פתוחים כפי שהוגדר בתכנית. באזור בניה עירונית לא תותר הקמת אתר שידור על הקרקע.

הטבלה המוצגת בסעיף 21 מפרטת את גודל האתרים המותרים באזורים אלה.

הטבלה קובעת תחום של שטח למתקן אחד (150 מ"ר באזור כפרי ו- 200 מ"ר באזור פתוח). אין מניעה להכליל בתחום אתר זה יותר ממתקן אחד ובלבד שהאנטנות יהיו על תורן אחד.

אם קיימת כוונה להכליל באתר אחד יותר ממתקן אחד, והשטח אינו מספיק להכיל את המבנים הנדרשים לשני המתקנים, ניתן להגדילו ב- 50 מ"ר נוספים. דהיינו בשטח של 200 מ"ר באזור כפרי ניתן להקים 2 מתקנים או יותר.

השטח לשלושה מתקנים או יותר עומד על 250 מ"ר באזור כפרי ועל 300 מ"ר באזור פתוח.

סעיף 21.2 מהווה סעיף גמישות לשטח האתרים שנקבעו ומאפשר להגדיל את הערכים הנקובים בטבלה בשיעור של 20 אחוזים לפי שיקול דעת של הועדה המקומית.

מעבר לגדלים הנקובים בטבלה ולגמישות על פי סעיף 21.2 לא ניתן להוציא היתר לאתר מתוקף תכנית זו.

כאמור בלב שטחים עירוניים בנויים לא ניתן, באמצעות תכנית זו, להוציא היתר בניה לאתר שידור על הקרקע. מתקני שידור באזורים בנויים בעיר יוקמו על גגות בנינים ועצמים קיימים, כפי שיוסבר בהמשך.

התכנית מציעה להגביל את שטח וגובה המבנים הנלווים המותרים למתקני שידור. התכנית מפרטת שטח מרבי המותר לבניה למתקן אחד, ואם באתר יוקמו שני מתקנים או יותר ניתן להגדיל את שטחי המבנים עד כדי מחצית משטח הקרקע של האתר (סעיף 21.3).

שטחי הקרקע והמבנים בשטחים הפתוחים גדולים יותר מאשר בשטחים הבנויים הכפריים, על מנת לאפשר בשטחים הפתוחים מתקנים גדולים יותר שיוכלו לתת כיסוי לשטחים נרחבים יותר ולאפשר צמצום מספרם.

ראוי להדגיש כי אתר שידור על הקרקע או מתקן שידור על גג בנין, כמוגדר בתכנית זו, הוא תכלית הנוספת לתכליות המותרות על סמך תכניות בתוקף ושטחי הבניה המותרים על פי תכנית זו מותרים בנוסף לשטחי הבניה המותרים על סמך תכניות מאושרות. (לעניין זה ראה פרק ב' בהוראות, סעיף 8.2).

4.3.3 מרחקים בין אתרי שידור

כפי המפורט בפרק העוסק בהיבטים הנופיים בדו"ח 2, צוות התכנון התלבט רבות בשאלה מהי הפרעה נופית. אחד הנושאים שעליו היתה הסכמה רחבה הוא כי ריבוי תרנים, ביחידת שטח נצפית, מהווה הפרעה נופית. ניתן למנוע הפרעה זו באמצעים פשוטים יחסית מבלי לפגוע ביכולת השידור והקליטה של הרשתות השונות באמצעות תכנון מוקדם, בניסיון להשתלבות על מבנים ועצמים קיימים או על ידי איחוד תרנים.

סעיף 22 בהוראות מגדיר את המרחקים הנדרשים בין תרנים של אתרי שידור על הקרקע אם אינם מבוקשים בצידי דרכים או על/צמוד למבנה תשתית קיים, וקובע מרחק מינימלי של 1000 מ' באזור כפרי בין תורן קיים או שניתן לו היתר לבין תורן מוצע (חדש). ו- 2000 מ' באזורים פתוחים. (באזור הבנוי העירוני, אסורה כאמור הקמת אתרי שידור על הקרקע).

יש לזכור כי התכנית אינה מגבילה את גובה התרנים. המשמעות היא כי אם כמה מפעילים מעונינים להתמקם באותו שטח, הם יוכלו לתכנן מלכתחילה תורן אחד משותף, או להצטרף למתקן קיים תוך הגבהת התורן. אם לא נמצא בשטח מבנה או מתקן שיוכלו להשתלב עליו, ולא יוכלו להתמקם על אותו תורן, אזי יידרשו להתרחק מהאתר הקיים בהתאם לערכים המופעים בסעיף 22 של ההוראות.

מגבלת מרחק זו לא קיימת אם התורן יוצב על גג מבנה או על מתקן קיים כמו עמוד חשמל, עמוד טלפון או תאורה, תורן, מבנה חקלאי וכד' (כמפורט בסעיף 23).

בשטחים פתוחים המיועדים לספורט או שטחים ציבוריים פתוחים, בהם קיימים מבנים מתירה התכנית להקים תורן רק על המבנה או בצמוד אליו, וזאת על מנת לרכז את כל השטחים המבונים באתר אחד ולמנוע הפרעה ברצף השטחים הפתוחים.

סעיף 24 קובע כי מותרת הקמת אתרי שידור על הקרקע ברצועת הדרך או בשטח שבין גבול הדרך וקווי הבניין לאורך דרכים באזורים פתוחים. בהוראה זו מוצע לרכז את כל התשתיות לאורך הדרכים, ולשלב אותן עד כמה שניתן עם עמודי חשמל, טלפון ועם עצמים קיימים בשטח, תוך תאום עם הגורמים הנוגעים בדבר.

4.4 הנחיות למתקני שידור על גגות מבנים

4.4.1 מתקן שידור כתכלית נוספת

כאמור הצבת מתקן שידור על בניין מהווה תכלית נוספת על התכליות המותרות באזור על פי התכניות התקפות באותו אזור. התכנית מאפשרת הקמת מתקני שידור על מבנים בכל ייעודי הקרקע.

סעיף 8.2 להוראות התכנית מאפשר, כפי שהוזכר גם בהקשר של הקמת אתר שידור על הקרקע, הוספת שימוש לתכליות המותרות בכל תכנית. הקמת מבנה על גג בנין לצורכי המשדרים תתאפשר בנוסף לשטחים המותרים לבניה על פי התכניות התקפות, רק אם לא ניתן למקם את המשדרים באחד החללים הקיימים של המבנה ללא צורך בהגדלת שטחי הבניה (סעיף 28).

בנוסף מאפשר סעיף 8.2 לחרוג מהגובה המותר, שנקבע, אם נקבע, בתכניות מפורטות. כך שבכל מקום שתכנית הגבילה את גובה המבנים, הצבת תרנים מעל לגובה שנקבע בתכניות לא תחשב לחריגה, למעט בתכניות שהגבילו את גובה המבנים והעצמים המוקמים עליהם מטעמי בטיחות טיסה.

4.4.2 מספר תרנים על גגות מבנים

התכנית מתירה הקמת מתקני שידור על כל גג מבנה ומגבילה את מספר התרנים המותרים לפי גובה הבניין. זאת מכיוון שככל שהבניין גבוה יותר, הגג שלו נצפה פחות מנקודת ראות של ההולך ברחוב. סעיף 25 להוראות התכנית קובע מדרג של מספר תרנים מותרים על גגות מבנים כפונקציה של גובה הבנין.

התכנית אינה מגבילה את מספר התרנים על גגות של מבני תעשייה, על גגות של מבנים הגבוהים מ- 40 מ', וכן אינה מגבילה את מספר האנטנות המשתפלות הצמודות לקירות החיצוניים של מבנים ואינן מזדקרות מעל הגג.

התכנית מתירה הקמת 6 אנטנות עוקץ המזדקרות ממעקה גג המבנה.

באזורים הרריים בתחום בניה עירונית, מגבילה התכנית הקמת תורן אחד בלבד על גג מבנה וזאת בגלל שעקרון נצפות התרנים על גגות מבנים גבוהים אינו חל באזורים עירוניים הרריים. במקרה זה, הבקשה לתורן נוסף תשקל על ידי הועדה המקומית ותיבחן לגופו של עניין.

ועדה מקומית רשאית לדון במגבלות המפורטות בסעיף זה, בדבר מספר תרנים על הגג, ולאשר סטיה מהם אם קיימים מקרים שסטיה זו עשויה דווקא למנוע מפגע נופי.

כדי לאפשר מתן שירות תקשורת באזורים של התכנסויות כמו איצטדיונים ומתקני ספורט מתירה התכנית הקמת תרנים באזורים המיועדים לספורט, על המבנים, ואם לא ניתן הדבר מבחינות הנדסיות או טכניות אחרות, תותר הקמתם בצד המבנים בצמוד אליהם.

4.4.3 מבנים למתקני שידור

מתקן שידור כולל מלבד אנטנה/ות גם משדרים וציוד נילווה ולכן זקוק, מלבד לתורן להתמקם עליו, גם לשטח לציוד זה. סעיפים 28 - 31 עוסקים בהנחיות למבנים המיועדים לאחסן את המשדרים של המתקנים המוקמים על גגות בתים.

יש להשתמש בחללים הקיימים של המבנה ולא להוסיף בניה על גגות. אך לעיתים, בגלל סיבות טכניות והנדסיות הנובעות ממתן השירות, יהא צורך להשתמש בגגות המבנים לצורכי הקמת מבנים לציוד התקשורת.

השטח למבנים עבור משדרים ולציוד הנלווה על גג בנין הוגבל כמפורט בסעיף 29. הקמת המבנה תתאפשר על גג המבנה בלבד ולא על מבנים שהוקמו על הגג כדוגמת חדרי יציאה לגג, חדרי מכונות וחדרי מדרגות. מיקום המבנה יעשה באופן שלא יפגע בשטחים המשותפים של הדיירים, ולאחר שהוכח כי לא ניתן להשתמש בחלל קיים של המבנה (סעיף 28).

באם משתמשים באחד החללים הקיימים של הבניין לצורכי הצבת משדרים, יש לטפל בכבלים המחברים בין המשדרים והאנטנה המוצבת על הגג, ולהסתיר אותם על ידי העברתם בפירים קיימים של הבניין או בתעלות שתצבענה בצבעי חזית הבניין.

התכנית אוסרת הצבת גנרטורים במבני מגורים. ומתירה אותם רק במבני תעשיה.

באשר לגודל המבנה המותר להקמה על גג מבנה, קיים סעיף גמישות (סעיף 29.2) המאפשר לועדה המקומית להגדיל שטח זה במקרים מיוחדים, ב- 30 אחוזים אם נוכחה לדעת שהשטח הנקוב בסעיף 29.1 אינו מספיק. יש לזכור שהמפעילים השונים משתמשים בציוד בעל ממדים שונים.

4.5 שיקולים תכנוניים ונופיים

במסגרת ההנחיות התכנוניות והנופיות, קובעת התכנית נושאים לשיקול דעת הגורם המוסמך לאשר הקמת מתקן שידור יוכל להנחות את מיקום המתקן בהתאם לשיקולים והקריטריונים המוצגים בתכנית (בסעיף 32).

התרת הקמת המתקן תהא כרוכה בנקיטת צעדים עיצוביים על מנת לצמצם את הפגיעה החזותית והתבלטותו של המתקן והתורן בנוף. הנושאים המוצעים לשיקול דעת בעניין זה הם בין השאר:

התחשבות בהיבטים אדריכליים, נופיים וסביבתיים, התחשבות באתרים היסטוריים ובערכים לשימור, וכן צביעת התורן והמבנים הנילווים בצבעים התואמים את הסביבה. מוצע להימנע מצביעת תרנים בצבע כתום לבן בכל מקום בו אין חובה לעשות זאת על פי קביעת גורמי התעופה. כיום קיימת תופעה שגם כשאין חובה לעשות כך, מקימים תרנים בצבעי כתום לבן המבליטים מאד את התורן על רקע סביבתו.

כדי לשלב התורן והמבנים הנילווים מבחינה עיצובית עם המבנה או עם הסביבה בה הם מוקמים, רצוי לתכנן מראש או להתאים את הבניה על הגג להקמת תורן או לנקוט בעיצוב מיוחד שישלב את התורן עם המבנה.

הסתרה על ידי צמחיה - הקמת גדר התוחמת את האתר במטרה להסתיר את המבנים והחלקים התחתונים של התורן. סוג הגדר וצורתה ייקבעו בהתאם לאופי הסביבה כאשר בשטח פתוח מועדפת גדר סבכה עם צמחיה בגובה ובצפיפות שתסתיר את המבנה או המבנים הנלווים. הצמחיה תהא תואמת עד כמה שניתן לצמחיה האופיינית של המקום. בשטחים בנויים עדיפה גדר אטומה.

התכנית לא מאפשרת הקמת תרנים על גגות של מבנים ואתרים שנקבעו לשימור על סמך תכניות מתאר מקומיות או בהתאם לחוק, אלא אם אותן תכניות התירו זאת.

הצבת תרנים בשמורות טבע, גנים לאומיים ובאתרי עתיקות תהא בהסכמת הגורמים המוסמכים המופקדים על אותם אתרים.

הקמת מתקני שידור בתחום שמורות טבע ונוף ובגנים לאומיים המפורטים בתמ"א 8 תעשה בהתייעצות עם רשות שמורת הטבע והגנים הלאומיים. הקמת מתקנים אלה בתחום יערות קיימים על פי תמ"א 22 תהא בהתייעצות עם קק"ל.

4.6 הוראת מעבר

מתקני שידור הקיימים בהיתר או אלה שקבלו פטור מהיתר, על פי תקנות הפטור באזורים כפריים, יחויבו לעמוד בתקני הבטיחות כפי שנקבעו בתכנית זו. אין כוונת הוראת המעבר להחיל על המתקנים שהותרו כדין את כלל ההנחיות הנופיות שנקבעו בתכנית. הם לא חייבים לקבל היתר בניה חדש, אלא רק אישור הממונה שעומדים במגבלות בטיחות קרינה על פי תכנית זו.

רשויות המדינה והפועלים מטעמה פעלו במשך השנים מתוך הנחה, ולו מוטעית, שאינם זקוקים להיתר בניה לשם הקמת מתקני שידור. במחצית השניה של שנות השמונים החלו לפעול בתחום התקשורת מפעילים מסחריים, שהנחה כזאת לא היה לה מקום לגביהם. על כן מוצע לקבוע את 1 בינואר 1989 כתאריך הקובע שמתקנים שהוקמו קודם אליו, בין אם על ידי המדינה ובין אם על ידי אחרים, יוכלו להגיש בקשה להיתר תוך עמידה בהוראות הבטיחות בלבד.

4.7 עדכון טווחי הבטיחות

טווחי הבטיחות לסוגים השונים של מתקני שידור, לבריאות הציבור, לתחמושת, למכשור רפואי ולתעשייה תהליכית. מוצגים בטבלאות המצורפות לתכנית זו. טווחים אלה חושבו לכל סוג מתקן בנפרד. בהתבסס על תקנים מחמירים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי ואומצו על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

בעתיד יתכן ויעודכנו התקנים המחייבים או יאומצו תקנים אחרים או יקבעו תקנים ישראלים ואז ישתנו טווחי הבטיחות המחושבים על פיהם.

הדבר אמור לכל אחד מסוגי טווחי הבטיחות כשלכל אחד יש גורם מוסמך משלו. המשרד לאיכות הסביבה (הממונה) - בריאות הציבור, משרד העבודה - תחמושת. לפיכך צוין בסעיף 40 שכל אחת מהרשויות המוסמכות לעניין המגבלות הקבועות בטבלאות הוא גורם שיכול לדרוש את עדכון הטבלה (בתחום סמכותו). המועצה הארצית בהיותה הגוף התכנוני שאישר את התכנית היא המוסמכת לשנות את הטבלה הכלולה בה.