2.        עקרונות התכנית

בבסיס הכנת חלק א' של התמ"א עומדים שלושה עקרונות מרכזיים הקשורים להקמת מתקן שידור; עקרון השמירה על בטיחות מפני השפעות קרינה, עקרון מזעור הפגיעה בנוף ועקרון פישוט וייעול הליכי הרישוי וההקמה.

ללא כל ספק היבט הבטיחות הוא הנושא המרכזי בתהליך הרישוי למתקן שידור. הוראות התכנית מגדירות הנחיות ותנאים בנושא זה שאין אפשרות לחרוג מהם. מבקש ההיתר חייב לעמוד בהם ולהוכיח מעל לכל ספק באמצעות תרשימים, מפות, מסמכים ואישורים שהמתקן אותו הוא מבקש להקים עומד בתקני הבטיחות.

עקרון מזעור הפגיעה בנוף אינו ניתן להגדרה קטגורית כמו נושא הבטיחות. דו"ח 2 של התכנית כולל פרק העוסק בניתוח ההיבטים הנופיים והבעייתיות בקביעת הנחיות נופיות. יש נושאים עליהם יש הסכמה רחבה, ואותם ניתן להגדיר בהנחיות מחייבות, ולעומתם יש נושאים העומדים לשיקול דעת ובחינה של כל מקרה לגופו.

עקרון הפישוט והייעול מוצא את ביטויו בכלל הוראות התכנית הקובעות חובות והנחיות ברורות.

עקרונות אלה מוצאים ביטויים בתכנית כלהלן:

2.1        עקרונות בטיחות מפני השפעות קרינה

א.         היתר בניה למתקן שידור יינתן רק לאחר שהוכח מעבר לכל ספק שאין בהקמתו משום גרימת סיכון כלשהו לבריאות הציבור.

ב.         טווחי הבטיחות למתקן שידור הכוללים טווחים אופקיים ואנכיים מהמתקן כפי שנדרש להגנה על בריאות הציבור בפני השפעות קרינה, טווחים ממצבורי תחמושת, טווחים להגנה מהשפעות קרינה על מכשור רפואי ועל תעשייה תהליכית, יהוו מדד עיקרי בקביעת מיקום המתקן וגובהו.

ג.         גובה תורן של מתקן שידור שאינו על הקרקע, ייקבע באופן שתישמר אפשרות גישה חופשית לגגות מבנים. גג המבנה יהא מחוץ לטווח הבטיחות. ובאופן דומה, גבולות של אתר שידור הממוקם על הקרקע וגובה התורן של מתקן שידור, ייקבעו באופן שניתן יהא לגשת באופן חופשי עד גדר האתר ללא חשש של סיכוני קרינה בכל רמה שהיא.

ד.         בכל מקרה שלא ניתן יהיה טכנית לקבוע את גובה התורן באופן שתישמר גישה חופשית עד גבול האתר, יהא צורך להגדיל את שטח האתר ולגדר אותו עד גבול טווח הבטיחות. במקרה זה עשוי שטח האתר לגדול עד כדי הצורך בהכנת תכנית מפורטת כתנאי להיתר. עקרון זה מגדיר תחליפיות בין גובה תורן לבין שטח אתר.

ה.         על מנת לאפשר עמידה בטווח בטיחות אופקיים ואנכיים להגנה בפני השפעות קרינה וכדי לעודד מפעילים להשתלב על תורן אחד, לא מוגבל גובה התורן.

ו.         טווחי הבטיחות שחושבו להגנה בפני סיכוני קרינה לכל סוג מתקן, יצורפו להיתר כמסמך מחייב ויחייבו את מגיש הבקשה להיתר למתקן בודד. לגבי מתקן המורכב מיותר מסוג משדר אחד, יהא צורך לחשב את טווחי הבטיחות המצרפיים הנובעים מהפעלת כל המשדרים באתר. חישובים מורכבים אלה ייערכו על ידי מי שהורשו על ידי המשרד לאיכות הסביבה לעניין זה.

ז.         הגורם המקצועי המוסמך לאשר את העמידה בטווחי הבטיחות בין למתקן בודד ובין למתקן מורכב, הוא הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה. היתרי בניה למתקני שידור יוצאו על ידי ועדות התכנון רק לאחר אישורו. אולם בדיקה ראשונית של סבירות ההקמה מבחינת טווחי הבטיחות ניתנת לביצוע על בסיס הטבלאות שבתמ"א (או חישוב טווח מצרפי למתקן מורכב), ונתוני ייעודי הקרקע בסביבת האתר המבוקש, ובהסתמך עליה ועל מילוי הנחיות של המשרד לאיכות הסביבה, ניתן לקבל מהמשרד לאיכות הסביבה אישור מקדמי. אישור הפעלה מטעם הממונה על הקרינה הסביבתית יינתן רק לאחר קבלת ההיתר על פי חוק התכנון והבניה.

2.2      עקרונות מזעור הפגיעה בנוף

א.        ההנחיות הנופיות שתכליתן להביא לידי מזעור הפגיעה בנוף, מגדירות בחלקן הוראות ומגבלות מחייבות, ובחלקן קריטריונים לשיקול דעת של מוסדות התכנון.

ב.         ההנחיות הנופיות תתייחסנה לשלושה סוגי אזורים:

אזור בניה עירונית: המוגדר ככלל ייעודי הקרקע המיועדים לבניה בתחומי ערים ומועצות מקומיות וכולל אזורים המאופיינים בצפיפות בניה בינונית וגבוהה. בכלל זה כלולים שטחים פתוחים קטנים המשובצים באזורים העירוניים הבנויים ("מגבול שטחים שאינם מיועדים לבניה הנמצאים במרחק של עד 100 מ' מהשטחים המיועדים לבניה").

אזור בניה כפרית: מוגדר ככלל ייעודי הקרקע המיועדים לבניה הכלולים בתחומים המוניציפליים שאינם עיריות או מועצות מקומיות   דהיינו המועצות האזוריות והאזורים הגליליים. אזורים אלה מאופיינים בצפיפות בניה נמוכה. וגם כאן כלולים שטחים פתוחים המשובצים באזורים הכפריים הבנויים.

אזורים פתוחים: שטחים שאינם מיועדים לבניה בכל סוג של רשות מוניציפלית - בתחומי העיריות, המועצות המקומיות, המועצות האזוריות והשטחים הגליליים. האזורים הפתוחים הם שטחים גדולים שאינם מיועדים לבניה כגון שטחים ציבוריים ופרטיים פתוחים ושטחים חקלאיים (גם אם מותרת בהם בניה). זאת ככל שאינם כלולים בהגדרת אזורי הבניה העירונית או הכפרית כמפורט למעלה, שעליהם יחולו ההוראות והמגבלות שייקבעו על אזורי בניה עירוניים וכפריים.

ג.         הצבת מתקן שידור על מבנה או הקמתו על הקרקע, בתנאים שנקבעו במסלול להיתר, יתאפשרו בכל ייעודי הקרקע כתכלית נוספת לתכליות המותרות שנקבעו בתכניות מקומיות או מפורטות, למעט השטחים שייועדו לחופי רחצה ולשמורת חוף בתמ"א חופים (בתמ"א 13 כמפורט בסעיף 8.2 ג').

ד.         אתר שידור מעל גודל מסוים, כפי שמפורט בהוראות בסעיף 21, יחייב הכנת תכנית מפורטת ושינויי ייעוד קרקע לכזה בו יותרו תכליות של מתקני שידור.

ה.         ההוראות הנופיות מעודדות את מבקשי ההיתר להעדיף הקמת מתקני שידור על מבנים ועל עצמים קיימים בשטח (כגון מגדלים, מבנים, מתקנים חקלאיים ומתקני תשתית אחרים), ו/או על עמודי תשתית קיימים (כגון תרנים קיימים, עמודי חשמל, תאורה, עמודי טלפון וכד').

ו.         כדי למנוע פגיעה בנוף הנגרמת על ידי התקבצות מספר תרנים במרחקים קטנים זה מזה, מאפשרת התכנית מספר מתקני שידור באתר אחד על תורן אחד וקובעת מרחקים מינימליים בין תרנים.

ז.         בתחום אזורים בנויים עירוניים ובכלל זה בשטחים פתוחים הנכללים בתוכם, כגון גינות ציבוריות ושטחי חניה המשובצים בין האזורים הבנויים, תיאסר הקמת מתקני שידור על הקרקע. במידה ובשטחים אלה קיימים מבנים, ניתן להקים עליהם מתקני שידור.

ח.         התכנית נותנת עדיפות להקמת תרנים על גגות מבנים. וככל שהמבנה גבוה יותר, המגבלות להקמת תרנים פחותות. זאת על בסיס ההנחה שהקמת תרנים על מבנים גבוהים אינה מהווה פגיעה חזותית משמעותית (למעט באזורים עירוניים הרריים).

ט.         התכנית מתירה הקמת תרנים לאורך דרכים באזורים פתוחים, בצמוד לדרכים, ובמשולב עם רצף עמודי תשתית קיימים לאורך הדרכים, כחלק מהמדיניות לשילוב תשתיות, וצמצום השימוש בשטחים פתוחים.

י.         בהקמת תרנים ומתקני שידור על גגות תשמר אפשרות גישה חופשית לשטחים המשותפים של הדיירים ולמתקנים הטכניים המשרתים את הבניין.

יא.        התכנית קובעת הוראות ותנאים להגבלת הצבת מתקני שידור על גגות מבנים ו/או אתרים לשימור, ומחייבת הסכמה ו/או התייעצות עם הגורמים המופקדים על גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים, אתרי הנצחה, שטחי עתיקות ויערות (כאמור בסעיף 34).

יב.         שטחי המבנים הנילווים המיועדים להתקנת המשדרים, בין אם יוקמו על הקרקע ובין אם יוקמו על גג בנין, יתווספו לשטחים המותרים לבניה בהתאם לתכניות החלות על המקום.

יג.         מעבר לשיקולי הבטיחות והוראות נופיות מחייבות, כוללת התכנית קריטריונים לשיקול דעת המוסד המוסמך לתת היתר והנחיות לאפשרויות של שילוב המתקן בנוף וצמצום המפגע החזותי - על ידי שילוב עם מבנים סמוכים ועם הסביבה, נקיטה בעיצוב מיוחד, התאמת צבעים, הסתרה באמצעות צמחיה וכד'. הצבת מתקן שידור מחייבת התקנת שילוט מתאים, גידור וצמחיה.

יד.         לאחר הקמת מתקן שידור על הקרקע מחייבת התכנית החזרת פני השטח באזור למצבו הקודם כולל שיקום האזור על ידי שימוש בצמחיה הקיימת באזור.

טו.        התכנית מחייבת לפרק מתקני שידור שהשימוש בהם הופסק ולהחזיר את המצב לקדמותו וזאת כחלק מתנאי ההיתר ועל חשבון בעל המתקן.

טז.        הקמת מתקן שידור מעל גג מבנה מגורים, בגובה מעל הקבוע בסעיף 18, או בשטחים פתוחים שלא בצמוד לדרכים ולא בשילוב עם מבנה תשתית קיים, מחייבת הבאתו לידיעת הציבור על ידי פרסום ואפשרות שמיעת התנגדויות. פרסום דבר הבקשה להיתר למתקן שידור מתחייב גם אם ההשלכה האופקית של טווח הבטיחות תחדור לתחום נכס גובל.

             בקשה להיתר למתקן שידור בשטחים פתוחים שלא על גג מבנה קיים ושלא בצמוד לדרכים, מחייבת ליידע גם את הועדה לשמירה על קרקע חקלאית. ועדה זו תוכל לחוות את דעתה על הבקשה תוך 15 יום.