1.      מבוא

1.1      הוראת המועצה הארצית

הוראת המועצה הארצית להכנת תכנית מתאר ארצית לתקשורת קבעה את מטרות התכנית:

א.         הסדרת פריסתם של מתקנים באופן שיתן במידת האפשר כיסוי לשידור ולקליטה של רדיו, טלויזיה ותקשורת אלחוטית בכל שטח המדינה ובאופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה באיכות הסביבה והנוף.

ב.          להסדיר את אופן הקמתם של המתקנים, במגמה לפשט וליעל את הליכי הקמתם.

הוראת המועצה הארצית להכנת תכנית מתאר ארצית לתקשורת קבעה את ההנחיות הבאות:

א.         התמ"א תסווג את המתקנים בהתאם לאופיים, להיקף צריכת השטח הדרוש להם, ממדי הבינוי הקשורים בהם ולהשפעתם על הסביבה ועל הנוף.

ב.          התמ"א תקבע את הרמה הסטטוטורית של התכנית אשר מכוחה יינתן היתר למתקן על פי סוגו.

ג.          התמ"א תקבע את ההנחיות והתנאים לתכנונם ו/או להקמתם של מתקנים לסוגיהם, באזורים השונים.

ד.          התמ"א תקבע הוראות בדבר בטיחות טיסה, כנובע מהצבת המתקנים לסוגיהם.

ה.        התמ"א תקבע הוראות בנושא הבריאות ואיכות הסביבה, בעיקר בכל הקשור לקרינה אלקטרומגנטית מהמתקנים לסוגיהם.

ו.          התמ"א תקבע הוראות מעבר לעניין מתקנים קיימים לסוגיהם.

ז.         עורכי התכנית ייבחנו את האפשרות ליתן היתר למתקנים מסוגים מסוימים במישרין, מכוח הוראות התמ"א.

ח.         התמ"א לא תפגע בהוראות כל דין.

בהוראת המועצה הארצית נקבע עוד כי: התמ"א תקבע שלבים לביצועה. עורכי התכנית רשאים להציע, במידה שימצאו לנכון, אישור התמ"א בחלקים, על פי נושאים או על פי מתקנים, או על פי שניהם.

בעוד פיתוח התשתית לשירותים הסלולרים נמצא בעיצומו, נראה כי לציבור ולרשויות המוסמכות להתיר הקמתם, חסרה מסגרת מכוונת אחידה לטיפול בבקשות להיתר, דבר המוביל לאמות מידה שונות בועדות המקומיות השונות ולעיכובים בהליכי הרישוי להקמת מתקנים אלה. לאור זאת המליצו עורכי התכנית, לועדת ההיגוי, לקדם תחילה תמ"א חלקית אשר תסדיר את הליכי הקמתם של המתקנים הקטנים ובכללם מתקני התקשורת הסלולרית ודומיהם, בהתאם למטרות התכנית כפי שנקבעו על ידי המועצה הארצית.

1.2      סיווג מתקני שידור

השלבים הראשונים בהכנת התמ"א עסקו בסיווג ומיון כל קשת מתקני השידור הקיימים בהתאם לקריטריונים ופרמטרים המאפשרים לאפיין את המתקנים ולזהותם על פי מידת השפעתם על הסביבה בשני היבטים עיקריים:

א.         השפעות על הסביבה האנושית הנובעות מהקרינה האלקטרומגנטית ובכלל זה השפעה על בריאות הציבור, סיכונים לתחמושת המופעלת ביזום חשמלי והפרעות לתעשייה תהליכית, מכשור רפואי ותעופתי.

ב.         השפעה על הסביבה הפיסית בהיבטים של חזות ונוף המושפעים בעיקר מגודל האתר על הקרקע, גובהו,צורתו והמבנים הנילווים אליו.

הבסיס לגישה המוצעת הוא צרוף שני סעיפים בהנחיות המועצה הארצית - סעיף א' - סיווג המתקנים בהתאם לאופיים, צריכת השטח הדרוש להם ומממדיהם, וסעיף ז' - בחינת האפשרות לתת היתר לסוגים מסוימים מכוח הוראות התמ"א.

הגדרת המתקנים וסיווגם לפי המשתנים הטכניים שלהם והממדים הפיסיים, המשפיעים בסופו של דבר על קביעת טווחי בטיחות להגנה בפני השפעות קרינה ועל מידת התבלטותם בנוף, קבעו איזה מתקנים ייכללו בתמ"א החלקית על פיה תהיה אפשרות למתן היתר. דו"ח שלב א' אשר הוגש לועדת ההיגוי במרץ 1999 מציג בפרק ד' את המתודולוגיה לסיווג, בחינת טווחי הבטיחות, ובנספח לדו"ח זה, מוצג סיווג המתקנים. סיווג המתקנים, איפשר אם כן, להגדיר את קבוצת המתקנים אשר תיכלל בחלק הראשון של התמ"א.

 

1.3      תחולת חלק א' של התכנית - מתקני שידור קטנים וזעירים

חלק א' של תמ"א 36 עוסק במתקני שידור קטנים וזעירים. מתקני שידור קטנים הם אלה שבסיווג המתקנים שוייכו לקבוצות הבאות:

א.         שירותים סלולריים.

ב.          גישה אלחוטית.

ג.          תקשורת ובקרה.

הטבלאות המפרטות את נתוני המתקנים בקבוצות אלה נגזרו מטבלאות הסיווג הכלליות הכלולות בדו"ח 2 (שהוגש לועדת ההיגוי באוגוסט 1999) וצורפו להוראות התכנית.

בנוסף מתייחס חלק א' של התכנית גם למתקני שידור זעירים. בהגדרת מתקן זעיר נכללים כל מתקני השידור שאינם מטילים מגבלות על בריאות הציבור, שהם בעלי ממדים פיסיים קטנים, ואשר התקנתם אינה מחייבת מבנים נלווים והם בדרך כלל מוצמדים לקירות מבנה. (להבדיל מסוגים מסויימים של מתקנים זעירים המותקנים בתוך מבנים ואינם טעונים היתר בניה).

בהתאם לחוק התכנון והבניה נדרש היתר בניה לכל עצם המוקם בשטח או בקירות חיצוניים של מבנה. לפיכך גם הקמת מתקני השידור הזעירים מחייבת, על פי החוק, הוצאת היתר בניה. מאחר שמתקנים אלה אינם מהווים גורם המשפיע על הסביבה באופן משמעותי, הן בהיבט הפיסי שלהם והן בהיבט הפיסיקלי, קובעת התמ"א לגביהם הנחיות אשר יפשטו את הליך הוצאת ההיתר, גם ביחס למתקנים הקטנים.

מן הראוי להדגיש כי מתקני הגישה האלחוטית (מסוג WLL  ו- LMDS) העומדים להיכנס לשוק התקשורת בעתיד הקרוב, משתייכים ברובם למתקנים זעירים, מבחינת היבטי בטיחות קרינה (למעט דגם של מתקן אחד כמוצג בטבלאות של טווחי הבטיחות המוגדר כמתקן קטן). ככל שהם עומדים במגבלות הגודל הפיסי, ניתן יהיה לראותם כמתקנים זעירים (הן תחנות הבסיס והן תחנות הקצה), ובכפוף לאישורו של הממונה על בטיחות קרינה לגבי סוג המתקן.

 

1.4      הגדרת מסלולי טיפול

הגדרת מסלולי הטיפול הוצעה אף היא בדו"ח שלב א'. בהתאם להצעה זו נקבעו המסלולים הבאים:

א.         מסלול מהיר להיתר למתקני שידור זעירים.

ב.          מסלול להיתר על ידי מוסד תכנון המוסמך לתת היתר בניה.

ג.         מסלול להיתר בניה לאחר אישור תכנית מפורטת, בו נכללים המתקנים שאינם עומדים בתנאים לשלושת המסלולים ואינם כלולים בתמ"א 36 חלק א'.

המתקנים הקטנים והזעירים, עליהם חלה התכנית, מתאימים למסלולים המוגדרים לעיל בסעיפים א' ו-ב'. לאור תכונותיהם הפיסיות - ממדי הבניה הדרושה להם קטנים וכך גם צריכת השטח שלהם, ולאור התכונות הטכניות שלהם - טווחי ההשפעה שלהם על הסביבה גם הם קטנים. הם כלולים כאמור בתכנית זו המאפשרת הוצאת היתרי בניה מכוחה.

מסלולי הטיפול מגדירים מסגרת מסדירה ומכוונת לתהליך של בקשה להיתר, לרבות פרוט מסמכים ואישורים שיש להגיש באופן שמבקש ההיתר ידע מראש את מסלול הטיפול בהתאם לסוג המתקן.

בהוראות התכנית הרצ"ב יש אם כן מענה לטיפול בשני המסלולים הראשונים. סוגי המתקנים שאינם נכללים בתמ"א זו לרבות מתקנים קטנים אחרים ומתקנים גדולים של שידורים לציבור יטופלו בהמשך בתמ"א או בתמ"אות חלקית/יות שישלימו את מסגרות הטיפול לכל סוגי המתקנים.