השלטון המקומי בישראל פועל באמצעות 257 רשויות מקומיות (75 עיריות, 126 מועצות מקומיות, 54 מועצות אזוריות ו- 2 מועצות מקומיות תעשייתיות) וכן באמצעות מאות גופים נוספים שעוסקים בתחום המוניציפאלי כגון: איגודי ערים, חברות כלכליות עירוניות, עמותות, ועדים מקומיים וועדות מקומיות לתכנון ולבניה.

הרשות המקומית הינה מסגרת ארגונית שנועדה להעניק לתושבים שירותים מוניציפליים ושירותים ממלכתיים בהתאם להוראות החוק. תפקיד מרכזי נוסף הוא בתחום הקמת מבני ציבור ופיתוח היישוב לרווחת התושבים.

לרשות המקומית ניתנו סמכויות נרחבות על מנת לאפשר לה למלא את תפקידיה. בין היתר, ניתנה לרשות המקומית הסמכות להטיל מיסים, לקבוע אגרות והיטלים ולגבות אותם מהתושבים ומבעלי העסקים הפועלים בתחום שטח שיפוטה.

 

משרד הפנים, כמשרד הנושא באחריות המיניסטריאלית לתפקודו התקין של השלטון המקומי, נדרש להתאים את המדיניות ואת מערכות הניהול, הפיקוח והביקורת על מנת לתת מענה ראוי לצרכים המתחדשים.

 

במסגרת החוקים שמסדירים את דרכי עבודתה של הרשות המקומית, נקבעו מנגנוני פיקוח, בקרה וביקורת (פנימית וחיצונית). זאת על מנת להבטיח, במידת האפשר, שהרשות המקומית תמלא את תפקידה על-פי הוראות החוק ובהתאם לכללי היעילות, החיסכון וטוהר המידות.

 

המחוקק העניק למשרד הפנים סמכויות פיקוח, בקרה וביקורת על פעילותו של השלטון המקומי. כוללים הם, בין היתר, את הסמכות לאשר את חוקי העזר הנקבעים ע"י הרשות המקומית, לאשר את התקציב, לקבל דיווחים בנושאים שונים, לאשר ביצוע תקציבי פיתוח וכדומה.

 

אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות פועל מכח הסמכויות שהעניק המחוקק לשר הפנים, אלו שהוענקו בחוק לממונה על ביקורת החשבונות ברשויות המקומיות וכן על סמך אלו שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (5/2001), לעניין הטלת חיוב אישי על נושאי משרות ברשויות המקומיות.

 

להלן נתונים וסקירה כללית על מערכת הביקורת הנערכת בשלטון המקומי ע"י משרד הפנים, באמצעות האגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות.

 

 

מטרות הביקורת ותפוקותיה

 

הביקורת במערכת השלטון המקומי המבוצעת על ידי אגף בכיר לביקורת, נועדה לאתר ולהצביע על ליקויים וחריגות מהכללים המחייבים. זאת במטרה להביא לתיקונם ולנקיטה בצעדים הנדרשים על מנת שלא יישנו. מטרה חשובה נוספת היא להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות מידע ונתונים כאמצעי מסייע ותומך החלטה. להלן עיקרי הדברים:

 

(א) איתור ליקויים וחריגות מהכללים המחייבים בליווי אמצעי אכיפה ראויים כגורם מרתיע למניעת חריגה מהוראות החוק. 

 

(ב) תיקון ליקויים ויישום המלצות הביקורת בגופים המבוקרים, מביאים לשיפור ולייעול בעבודתם.

 

(ג) ממצאי הביקורת מהווים כלי ניהולי חשוב בתהליך קבלת החלטות בגופים המבוקרים ובמשרדי הממשלה.

 

(ד) הביקורת החשבונאית המבוצעת ע"י רואי החשבון, מעלה את רמת העדכניות, האמינות זמינות ושקיפות הנתונים הכספיים של הרשויות המקומיות. 

(ה) ההקפדה על מינהל ציבורי תקין כתוצאה מהליך הביקורת, מביאה לחסכון כספי ולשיפור השירותים הניתנים לתושבים.

 

(ו) הדרכה מקצועית הניתנת לעובדים בגופים המבוקרים במהלך הביקורת, מעלה את רמת הידע המקצועי ומשפרת את איכות העבודה.

 

(ז) הביקורת מאפשרת לבחון את טיבם של החוקים וההנחיות ואת יחסי הגומלין בין משרדי הממשלה לבין הגופים המבוקרים.

 

(ח)  פרסום דוחות הכספיים המבוקרים, מעמיד לרשות הציבור מידע חשוב על פעילותם של הגופים הציבוריים בשלטון המקומי. אחת מהתוצאות הינה מימוש עקרון הפיקוח הציבורי שנועד לחזק את האמון במערכות השלטון.


 


 


 

  • נושא:

    הזחה: